סיפור שכתב אחי הקטן ערב נסיעתו לארצות הברית. (אני הכי אוהבת את העמוד שמוקדש לי בסוף).
אחי שהוא למעשה הדוד המופלא של שתי בנותיי נסע לאמריקה כשמיקה הייתה בת חודשיים.
במעט זמן שהיה כאן איתנו היה מסור כל כולו להיותו דוד יחיד.
חסרונו מורגש היטב.
אנחנו מתקשרים טלפונית כמובן כולל תמונות וסרטונים.
לאחרונה מיקה גילתה בעצמה את נפלאות הווטסאפ אז היא עצמאית בשטח ו"חופרת" לו לבד.
בעיקר שהוא הדוד הכי טוב בעולם ושהיא אוהבת אותו.
בקרוב בטח רונה תצטרף למשימה ואולי יחד תצלחנה להשיב את דוד דורון ארצה.
ועד אז נמשיך לאחל לו שיעשה חייל אי שם בגולה.
